"רוב בני האדם שונאים את טעמה של בירה, אך זאת דעה קדומה שהם מתגברים עליה בקלות רבה מאוד" ווינסטון צ'רצ'יל
מבשלת הנגב היא בלי ספק אחת המבשלות הישראליות החביבות עלי. משהו באופי ובתחושה שהמבשלה משדרת תפס אותי כבר מזמן.
במקור, הוקמה המבשלה בקיבוץ אורים בסמוך לבאר שבע, על ידי יוחאי קודלר.
אולי גם העובדה ששמנו זהה קנתה אותי קצת.
את הרעיון להקמת מבשלת בירה הגה יוחאי במהלך טיול לאלסקה, שם רכש את הציוד ההתחלתי ורכש ידע על תהליך הייצור. המבשלה, שבתחילה נקראה גם בשם "בשור", התפארה בבירת הדגל- אייל פסיפלורה, שאני מוצא מעניינת מאוד, קייצית וכיפית, וכן בבירת אמבר ופורטר.
המבשלה יוסדה בשנת 2009, ונרכשה בסופו של דבר על ידי חברת נורמן פרימיום המייבאת ומשווקת בירות איכות בישראל, בסוף שנת 2011. הייצור עבר לקריית גת. למי שכבר מכיר את המבשלה- זו הסיבה לשינוי בעיצוב וההגדלה הדרמטית של הלוגו- קמפיין מיתוג.
בירת הפורטר אלון למעשה נקראה במקור 'בורבון אולד פורטר'.
אז למה אלון? לא כי היא תוססת או מיושנת בחביות עץ אלון. הסיבה לשם היא פשוט כי הבירה מכילה בתוכה, בתהליך התסיסה שאורך כחודש שבבי עץ אלון המעניקים לה ארומה משגעת. מסתבר כי הוספת שבבי האלון אל התסיסה מהווה למעשה את התחליף המודרני ליישון בחביות עץ, דבר הנהוג ב"עולם החדש" ביין (ותודה רבה ליוחאי קודלר שסיפר וחידש) אישית היא מזכירה לי ריח של גחלים כשמכבים מדורה.
ראש הקצף של הבירה דק, צפוף וסמיך, וכן גם הבירה עצמה- סמיכה וקרמית. המרירות החזקה המאפיינת את הפורטר מורגשת באופן מוחלט עוד לפני הלגימה, ונשארת הרבה, הרבה, לאחריה. בכלל, אני סבור שרוב החוויה של הבירה הזו מבוססת על האפטר טייסט שלה- טעם מריר עשיר של קפה, לתת קלוי- שרוף, שוקולד מריר ומרירות כללית שפשוט מכריזים בעלות על הלשון. חשוב לציין שזו מרירות שונה מזו המתקבלת מהשימוש בכשות, וחסרה את העפיצות שלה. אם זה טוב או רע- תלוי בשתיין. או בשתיינית.
(עדכון- כנראה שהחוק בארץ מחייב לרשום מה נמצא בבקבוק, וכיוון שיש בבירה גז שנוצר באופן טבעי יש צורך לרשום אותו, והוא לא מוסף באופן מלאכותי. תודה ליוחאי קודלר על העדכון.)
בשורה התחתונה, אם על בירות חיטה רבות (בעיקר בסגנון דאבל בוק) ניתן לומר "וואו! זה ממש לחם- רק בבירה!" אז הנגב פורטר אלון היא ממש אספרסו. רק בבירה…
כיף לשבת בשישי בצהריים, עם ריח חזק של שמרים מהבקבוק, ושל בצק שמרים שתופח בצד, על בקבוק פורטר אלון ולדבר עם אמא.
מבחן הטעימה:
גוף: 4. בירה כבדה כמו שפורטר צריכה להיות, אך יחד עם זאת נבלעת ללא קושי.
גיזוז: 1.5. בועות קטנות ונחמדות.
כמות אלכוהול מורגשת: 1.5. רק כשמחפשים אותו באופן מודע.
ציון כללי – 4. ישראלית, איכותית, זוכה בתחרויות- אבל בעולם נמצא גם יותר טובות באותו סגנון.
שתו בהנאה!
יוחאי
דבר האם: "וואו! אפשר ממש להשתכר מזה. לא מרגישים פה שום אלכוהול…"
תגובה אחת לנגב פורטר אלון