נגב חריטון - הראשון והאחרון?

ביום שישי, ה- 2.11.2012, נכחתי יחד עם ניצן מהבלוג (וחן, מניצן) באחד מהמפגשים (או השיעורים?) ב'אקדמיה לבירה' בנורמה ג'ין.
המפגש עסק בסצינת בירות הבוטיק הישראליות, והתארחו בו רותם מהדובים, דיוויד מהדאנסינג קאמל, וגלעד, שאז עוד עבד במבשלת הנגב.
כשנשאלו על מגוון הבירות שכל מבשלה מוציאה מהדודים אל הגרונות שלנו, יכלו רותם ודיוויד להתגאות במספר לא קטן של בירות בייצור סדיר, ועוד לא מעט מהדורות מיוחדות ועונתיות. מבשלת הנגב נותרה עם שלוש הבירות הקבועות שלה, ועם הבטחה- ברגע שנוכל לפנות מיכל בתוך הסערה של הייצור הסדיר- אנחנו מבשלים בירה חדשה.
ביום חמישי, ה-21.3.2013- כמעט חצי שנה אחר כך- זכינו לטעום אותה.

באופן אישי התרגשתי מההשקה הזו, כיוון שלמבשלת הנגב שמור מקום חם אצלי- הפורטר אלון הייתה הבוטיק הישראלית הראשונה ששתיתי, אחרי עניין מוחלט בבירות מחו"ל.
ההשקה של הבירה החדשה, 'חריטון', התארחה בבירמרקט, וכללה מזיגה מהחבית (היחידה. 30 ליטר בלבד.) ומבקבוקים- לכל מי שלא הספיק. עם קהל עוברי אורח שבאו והלכו, אנשים מתעשיית הבירה ובלוגרים נוספים, הכרת אנשים חדשים וג'אם של להקת ZAZZY– הערב הפך לדרך נהדרת לסיים את השבוע.

לשמחתי- הספקתי עוד לטעום את הבירה מהחבית (וכשאני אומר הספקתי אני מתכוון שבניתי את הלו"ז שלי לפי זה כבר מהבוקר של אותו יום, וביליתי לא מעט שעות נסיעה בכל כלי רכב על 4 גלגלים, או מסילה).
יום אחר כך- טעמתי את הבירה גם מבקבוק- בסשן טעימות עם שאר חברי הבלוג.

נו אז איך היא?
אז ככה.
הבירה היא בסגנון אייל מנזרי- עשיר וכבד.
כבר במזיגה רואים שמדובר בבירה כבדה וסמיכה מאוד. ובאמת- הגוף שלה סמיך כמו חלב.
גם ראש הקצף– דק יחסית, בצבע חמאה, וצפוף מאוד. מזכיר ראש של סטאוט, למען האמת. את הראש הזה מזינות בועות שמנמנות ולא צפופות.
בטעם- הבירה מעניינת מאוד, ויש בה משהו שמזכיר לי קצת את הג'קס ווינטר אייל של שפירא. אולי בגלל ששתיתי אותה יומיים קודם.

הבירה מרגישה מאד אלכוהולית (7.8%) ונותנת תחושה של ליקר, בשילוב הסמיכות והאלכוהול.
טעם מתוק בבסיסו- של טופי או סוכריות גומי, משולב בטעמים עמוקים יותר ומתובלים- אגוז מוסקט וציפורן. [כיוון שאויימתי בהשמדה- הפסקתי לחקור מה באמת יש שם :)].
מה שעשוי יפה לדעתי בבירה הזו הוא שהיא לא מרה בכלל בזמן הלגימה, אבל מהר מאוד היא משאירה את הפה יבש עם משקע מריר מעט, ורצון עז לקחת לגימה נוספת.

הגרסה המבוקבקת מאוד דומה, לשמחתי, ואני מאמין שעם עוד קצת זמן בבקבוק היא תהיה אפילו דומה יותר.
כרגע ההבדל עומד על כך שהבקבוק קצת יותר קליל, וטעם האלכוהול קצת יותר בולט. אולי זה מה שהזכיר לי את הג'קס.

כמובן שיש שאלות שנשארו פתוחות- מה זה חריטון? מה פתאום בירה חדשה עכשיו? היא כאן כדי להישאר? יש למה עוד לצפות?
ניתן לחברים בנגב לענות על השאלות האלה.

לרוויה, וכן ירבו,
יוחאי.