בירה- כשהיא נצרכת במתינות- מרככת את המזג, מרוממת את הנפש, ותורמת לבריאות.
-תומס ג'פרסון-
סוף הקיץ. מתחיל להתקרר. לאוויר בחצר יש ריח של עוד-מעט-גשם: זמן מושלם לשבת עם בירה חדשה, לפני ההתארגנויות לשבת.
אחרי הרבה בירות בסגנונות שונים מהקומפורט זון שלי- הגיע הזמן לחזור הביתה, לאיזו סטאוט מפנקת. בחירת היום- סטאוט של מאיבירוביץ'.
במזיגה התקבלה בירה בגוון יותר בהיר משציפיתי מסטאוט. גוון חום ככה עצי, שהזכיר לי שוקולד מריר, ומעליו ראש קצף דקיק שנעלם תוך שניות.
כמצופה מהסגנון, הבירה התאפיינה בטעמי קלייה טובים- לא עמוקים, מורכבים ומלאי פאתוס אלא קלילים יותר ומזמינים.
בלגימה הראשונה, וגם בבאות אחריה- הזכירה לי הבירה טעם של טוסט (צנים? קלי?) מלחם מלא. פה חשדתי. או שזה באמת מה שהיא מזכירה לי- או שאני הופך פלצן מרגע לרגע.
טעמי הקלייה הם המקור העיקרי לתחושת המרירות בבירה הזו, והכשות לא מביעה בה נוכחות של ממש לא בטעם ולא בריח. כמו ערבה. המרירות עדינה מאוד בתחילת השתיה, ותתאים יותר לאנשים כמו נדב (חברי לצוות) שכל סטאוט מעקמת לו את האף לקריאת "מה זה?! זה שרוף!". ככל שממשיכים לשתות המרירות הזו כמו מצטברת על הלשון, עד שבסוף השתיה היא כבר הרבה יותר דומיננטית, ואנו מסיימים עם טעם מר- מתוק- מאלטי. טעם שמלווה לאורך כל השתיה במעין אנדר- טון של אלכוהול.
הגיזוז של הבירה דיי עדין בהשוואה כללית ל"בירות", אך בהשוואה לסטאוט, ולמה שאני מצפה ממנו- התחיל אגרסיבי מידי. בהתחלה- בועות שמנות וצפופות שקצת הפריעו לשתיה. לשמחתי העניין התמתן כשחלפו הדקות, והגיזוז הפך עדין יותר ויותר. ויותר. ונעלם.
יחד עם זאת, גוף הבירה שימח אותי מאוד. אני נהנה בעיקר מסטאוטים ופורטרים בעלי גוף קרמי וסמיך, שלא מרגישות מיימיות. מאיבירוביץ' סטאוט ענתה על הציפיות שלי. גוף חלק ונעים, קטיפתי. תענוג. הרבה פעמים הבירות האלה גם ממלאות מאוד ומשביעות, אך הסטאוט הזו הייתה קלילה מהמצופה, והייתי יכול לשתות כמות כפולה מששתיתי (בקבוק של שליש, כן?) בלי להתמלא כלל.
גוף – 4.5. קרמית, סמיכה, אך לא רובצת בקיבה.
גיזוז – 2.5. מתחיל חזק, נעלם בסוף- ניתן לו באמצע.
אלכוהול – 3. לא צריך לחפש. הוא שם. לא מוסיף מידי ולא גורע.
כשות – 3. נתייחס פה למרירות דווקא, ולא לכשותיות.
ציון כללי- 3.5.
בשורה התחתונה- אמנם לא סטאוט ברמה בינלאומית, אבל אחת הסטאוט הישראליות שהשאירו אותי הכי מסופק ושמח בחלקי. בירה שהתאימה נהדר לסיטואציה, בירה רגועה שלא תתפוס את מרכז הבמה, ושתגמר לכם בלי ששמתם לב.
ניבה מוסרת שהבישול החדש אפילו יותר טוב…. המממ….
לרוויה, יוחאי.