מאיבירוביץ' אייריש רד - מישהו ביקש קרמל קלוי?

“Beer's intellectual. What a shame so many idiots drink it.”

― ריי בראדבורי

את מבשלת מאיבירוביץ' אנחנו מכירים כבר די הרבה זמן. עוד כשהתחלנו עם הבלוג, המשפחה הנפלאה הזו הזמינה אותנו אליהם ליום טעימות ובישול (למרות שבסוף זה היה רק ביקבוק). באותו זמן הבירות היחידות של מאיבירוביץ' שבושלו במבשלת העם היו הדאבלבוק (אחת האהובות עלי) והחיטה. מאז פגשנו אותם באינספור אירועי בירה שונים, מבירס 2013 עד לפסטיבל בירה בשנקין שנערך לא מזמן, ובכולם מבשלת מאיבירוביץ' מספקת לנו בכל פעם מחדש בירות מעניינות ושונות שמאתגרות את החך בצורות שונות. היום נוספו למניין הבירות שמתבשלות במבשלת העם גם האייריש רד והAPA, ואני בטוח שמכינים לנו עוד הרבה הפתעות.

הפעם טעמתי את האייריש רד החדשה. הסגנון מאופיין במתיקות מאלטית וסיומת יבשה וקלוייה. בירות עגולות ומאוזנות שמאוד קל לשתות.

עם פתיחת הבירה מיד עולה ריח חזק של מאלט וקרמל, וניתן להרגיש גם מעט ריח של טוסט שהרגע יצא מהטוסטר. הכשות לא מורגשת בכלל בארומה. צבע הבירה הוא אדמנו נחושתי כהה, כיאה לסגנון, וראש הקצף הגדול שנוצר כתוצאה מהמזיגה נעלם לאחר משהו כמו דקה. צבע ראש הקצף אוף וייט, אפילו די כהה.

הטעם של הבירה מתחיל במתיקות מאלטית קרמלית/חמאתית, שמתחלפת מהר מאוד בסיומת קלוייה יבשה מורגשת מאוד, מה שמכריח לקחת לגימה נוספת מהבירה, על מנת להרטיב את החך, וחוזר חלילה. יש מעט עפיצות כשותית בזמן שהשלוק מחליק בצורה חלקה למדי במורד הגרון, אך זו מתחלפת מהר מאוד לטעם הקלוי של הלתת. היובש והטעם הקלוי נשארים בחך לאורך זמן רב לאחר סיום הבירה.

גוף הבירה הוא בינוני ומאוד קלה לשתייה, והגיזוז גבוה למדי. את תגובתו של האלכוהול לא ניתן היה להשיג בעת כתיבת הכתבה.

ולציונים במספרים:

גוף – 2.5, בינוני ורגיל.

גיזוז – 4, די גבוה ביחס לסגנון.

כמות אלכוהול מורגשת – 1.5, מעט בעת שהשלוק יורד.

סה"כ – 3. זוהי בירה קלה לשתייה, מאלטית/קרמלית וקלוייה ויבשה בסיום, ומאוד נצמדת לסגנון מעבר לגיזוז המעט גבוה מהרגיל. וכן, המונחים קרמל וקלייה חזרו בתצורות שונות פעמים רבות בכתבה הזו, והסיבה היא כדי להדגיש את שני הטעמים הללו שמופיעים לכל אורך הבירה. מומלץ לאלה שאוהבים אייריש רד ולא אוהבים שינויים.

לחיים,

שחף