״היכולת לצטט היא תחליף שימושי לשנינות״.סומרסט ו. מוהם
ציטוט זה הוא רק אחד מהציטוטים המתחלפים בראש האתר של ״הסדנא לידע ציבורי״. שאר הציטוטים הם כבר הרבה יותר רציניים, ומתאימים אולי לדיון אחר, לא כזה על בירה. אז למה בחרתי את הציטוט הזה? כי לשים אותו יחד עם כל השאר מהווה דוגמה יפה לרוח של החבר׳ה בסדנא לידע ציבורי. אותה רוח שבעקבותיה בושלה הבירה שעליה אספר לכם, ברגע שאפסיק לברבר- חשמביר.
אבל קודם לכן- משחקי היכרות. למי שלא מכיר- הסדנא לידע ציבורי. מטרת הקבוצה (שכיום כבר רשומה כעמותה) היא לאסוף את המידע הציבורי האגור במוסדות השלטון ולהנגיש אותו לציבור. במילים פשוטות- לקחת את המידע מהכנסת שלכולנו מותר ומגיע לדעת, ואנחנו לא עושים את זה כי זה מסובך והכנסת לא עוזרת לו להיות חשוף או ברור- ולהעלות אותו לאינטרנט בצורה נוחה לבליעה- בעזרת גרפים, טבלאות וממשק משתמש נוח וברור.
למה? כי ידע זה כוח. הציבור בוחר את נבחרי הציבור (….) ולכן הציבור חשוב שידע מה נעשה בשמו ובשבילו.
הזרעים הראשונים להקמת הסדנא נזרעו ב-2009, אז התחילו החברים בפועלם, וכיום הם אחראים ללא מעט אתרים ופרויקטים מוכרים יותר או פחות- אתר המעקב אחר דו״ח טרכטנברג, כנסת פתוחה, התקציב הפתוח… מכירים? יופי. לא מכירים? הקליקו.
כל זה טוב ויפה, אבל מה לזה ולבירה? אז ככה. לאחרונה, באחד מאירועי הסדנא (כל מיני דברים שקשורים לקוד פתוח ומחשבים וכאלה) הושקה הבירה הראשונה (כנראה) השייכת לעמותה- בירת הבית- חשמביר.
אל תשאלו אותי מה פשר השם (אני עדיין לא יודע) אבל למיטב הבנתי (וגם לפי ציור התווית) מדובר בהלחם בסיסים של ״חשמל״ ו״בירה״ או "חשמל" ו"אביר". נשמע מסוכן.
עדכון – פגשתי לא מזמן את אחד מיוזמי העמותה, ולדבריו השם מגיע מ״אביר חשמל״, הכינוי של הקבוצה לפרויקטים שלהם. -אריאל
הבירה היא בירת פייל אייל אמריקאית, ולפי מרכיבי המתכון המופיעים על התווית (מתכון קוד פתוח, אה?) נראה שאני הולך לאהוב אותה. אחלה זני כשות.
אז הבירה עוברת חיש קל מהבקבוק אל הכוס- והרי לפני נוזל בצבע צהוב כהה, זהוב, עם ראש קצף לבן, יחסית אוורירי, לא ענק, וריח נעים ומרענן של כשות אמריקאית. בדיוק מה שציפיתי- עשב, בישום, קצת ריח של פרדס. תענוגות.
איך הטעם? מאוזן ונעים בין המתיקות של הלתת למרירות המורגשת אבל הלא מאוד חזקה, עם כל הטעמים הרעננים והטריים של הכשות.
כל זה מקבל חיזוק מאוד מרענן עם הגיזוז הזה שלא עדין ומפונפן ויחד עם הריח הנעים שדיברנו עליו, וגוף יחסית קל. יש לנו פה משקה מסביר פנים שהוא ממש כמו פקודת ריפרש לגרון- מרענן ומאפס אותו, ומשאיר טעם טוב ללא מעט זמן.
בתור אחד ששותה הרבה בירה כליווי לפעולות שאני מרוכז בהן- כמו ספר, עבודה במחשב, טלוויזיה או שיחה- בירות באופי הזה מתאימות בול. לא משהו מורכב ופלצני שצריך לשבת ולנתח (למרות שגם זה מאוד כיף!) אלא משהו שפשוט אפשר לשתות עד שייגמר, למלמל ״אוף..״ ולהמשיך בשלך. על הכיפאק!
לרוויה!
יוחאי
התמונות נלקחו מעמוד הפייסבוק של הסדנא לידע ציבורי.