מוקדם יותר השנה, השיקה רשת המשקאות "סיטונאות בנימינה" את בירת הבית שלהם- "הדיקטטור, פייל אייל".
לא עבר זמן רב על המדף, ואל הדיקטטור הירוק הצטרף הדיקטטור האדום- בירה מסוג IRISH RED.
הבירה, בעלת 4.7%, מתהדרת באחת התוויות המגניבות במדף הישראלי- באדיבות קורס הקופירייטינג של מכללת תלתן. אז כן, יש לנו תווית שמעלה חיוך, סיפור מסגרת מגניב לבירה, ואמנם כל זה טוב ויפה וחשוב… אבל איך הבירה בתכלס? בואו נראה…
לבירה צבע נחושתי- חום, המזכיר אמבר אייל או לאגרים בסגנון טובורג או גולדסטאר, ראש קצף לבן ואוורירי, בעובי של אצבע, אשר נעלם די מהר ומשאיר שכבה דקה של קצף המלווה את מהלך השתיה.
אמנם לבירה זו אין ארומות אגרסיביות שנישאות באוויר מרגע המזיגה, אבל כשמקרבים את הכוס אל האף והשפתיים ניתן לחוש בשמחה בריחות נעימים של לתת, קרמל, טופי, ואיזו רעננות… כמו אדמה אחרי השקיה. נסו להיזכר בריח שיש באוויר אחרי שהממטרות מסיימות…
טעמה של הבירה גם הוא עדין. טעם מתקתק, מאלטי, קצת סוכר חום, ואפילו קצת מתכתי. כאילו רגע לפני הלגימה אחזתי מטבע בין השיניים. מי שלא מבין על מה אני מקשקש מוזמן לתפוס לרגע מטבע ולנשוך, או את הקצה המתכתי של העט. יאללה אל תתביישו… קדימה!
את כל הטעמים המתוקים הללו מלווה מרירות כשותית עדינה ונעימה. לא תופסת את כל הבמה, ואפילו לא יותר מידי תשומת לב. אבל היא שם, לעשות את העבודה.
הגיזוז והגוף גם הם עדינים וקלים, ויחד נותנים לנו משקה רגוע, שניתן לשתות את כולו בלגימה אחת ארוכה.
הבירה הזו בהחלט שוטפת נהדר את הגרון, ומשאירה אחריה מעט יובש, טעם לחמי, ורצון לקחת לגימה קטנה נוספת.
גוף: 2. לא יותר כבד וסמיך ממיץ.
גיזוז: 2. עדין ונעים, מוסיף קצת "סומק" לגוף הקל.
כמות אלכוהול מורגשת: 2.5. לאחר הלגימה נשארת תחושה מעט אלכוהולית ונעימה בחלל הפה.
כשותיות: 2. בעיקר בתחום המרירות, שגם בו היא לא אגרסיבית מדי.
ציון כללי: 3. בירה חמודה, נעימה וקלה לשתיה.
בשורה התחתונה, זו לא בירה שתפיל אתכם מהרגליים בשום אספקט שלה, אבל היא בהחלט מרעננת וכיפית לשתיה, ומעלה חיוך על השפתיים.
אם שליש שלה ושליש של גולדסטאר היו עולים אותו דבר- היא הייתה עדיפה. אבל במצב הנוכחי, אישית- אני מעדיף לשלם את ה-15 ש' (מינימום) לבירת בוטיק על דברים יותר אגרסיביים.
לרוויה,
יוחאי.
כל התמונות (פרט לאחרונה) נגנבו ללא בושת פנים מעמוד הפייסבוק של בירת הדיקטטור.