בזמן האחרון יוצא לי לשתות ולהתקל במספר לא מבוטל של בירות מסוג IPA, עקב האופנתיות הרבה שנדמה שהן זוכות לה בארץ. אני חייב לומר, כפי שכתבתי פעמים רבות, שזהו לא הסגנון הקלאסי שלי, ולא הסטייל שהתרגלתי לאהוב. אך אט- אט, כטעם נרכש, אני מתחיל להתרגל. יש משהו במשחק הזה בין מתיקות רגעית למרירות ולכשותיות הרבות שמגיעות מיד אחריהן, לתחושת העפיצות שמרחפת בחלל הפה. משהו שהופך את הבירות האלה למתאימות לאקלים הארץ ישראלי. ממש כמו שהתאימו בימי הקולוניאליזם לאקלים הממלכה הבריטית (בחלק החם והמתובל יותר שלה). שלא כמוני, יש גם אנשים שמאוד אוהבים את הסגנון. וחלק מהם הם החברים במבשלת הדובים. ומה יקרה, שואלים שם, אם נכפיל את הכל? אם ניקח את ה-IPA המוכר, ופשוט נגדיל אותו מאוד? למזלי- הספקתי לבדוק, כי הגריזלי- דאבל IPA- נגמרה מהר.
הגריזלי היא בירה גדולה. גדולה ונושכת. ככה כתוב על התווית האחורית. ב'בירה גדולה' מתכוונים הדובים לבירה שאפשר לקרוא לה מוקצנת- אחוז אלכוהולי גבוה, טעמים מוחלטים- הכל חזק וברור. אם הדובים משתמשים בכל מקרה בכמויות כשות גדולות, בגריזלי הן הוכפלו- על מנת לספק טעם מר מאוד וכשותי ביותר, עם ארומות משגעות ורעננות המתפרצות מהמשקה. אבל איך מאזנים הר קטן של כשות שנכנס לתוך הבירה ואיך מכפילים את כמות האלכוהול? פשוט מאוד- ממשיכים באותו ראש ומכפילים את כמות הלתת. שתי ציפורים במכה אחת (ולא המכה הראשונה). בהקשר הזה כבר צריך להכנס להסבר הבישולי, כמו שהסביר לי דגן, המבשל: השמרים, בתהליך התסיסה, יכולים לסנתז רק כמות מסויימת של סוכר שמקורו בדגן- לאלכוהול. נניח, לצורך ההסבר, שמדובר על 80%. אם נכפיל את כמות הלתת, השמרים עדיין יסנתזו 80%, מכמות גדולה יותר של סוכר. מה שאומר שהשגנו כמות אלכוהול גבוהה יותר, אבל גם נשארנו עם 20% של סוכר לא מסונתז, שנשאר מתוק- וממתיק לנו את המשקה. אז כן- אנחנו רוצים להמתיק קצת, כדי לאזן את הכשות, אבל לא בצורה דרסטית. אז איך בכל זאת? מה שעושים, וכך גם נהגו במבשלת הדובים- מגדילים את כמות הלתת, אך לא מכפילים אותה, ומוסיפים קצת סוכר רגיל- גלוקוז שמסונתז במלואו לאלכוהול. ככה אנחנו יכולים להגיע לכמות אלכוהול גדולה יותר, מבלי להישאר עם המון סוכר שלא הומר.
ובאמת, הגריזלי מתאפיינת בטעמי לתת מורגשים ביותר, ובגוף בינוני- לא קליל ודליל, ולא כבד ומשביע. עבורי, הלגימה הראשונה הייתה דומה לנחילי הצבאות העצומים שאפשר לראות בסרטים כמו שר הטבעות- מתקפת כשות אדירה שלא ציפיתי לה כלל ועיקר. אחרי ההלם הראשוני אפשר להמשיך לשתות בכיף. הגריזלי נמכרה גם מהחבית בשטרן 1 בפלורנטין (אחד המקומות האהובים עלי, ובר הבית שלי בשנת המכינה), אך אזלה ונגמרה מהעולם זה מכבר. למרות שאני בטוח שיש אי שם ביער סטאש ששייך לדגן. לרוויה, יוחאי
גוף: 2.5. בינוני ומאוזן.
גיזוז: 2.5. בינוני ועדין. מתאים לסגנון.
רמת אלכוהול מורגשת: 3.5. מורג מאוד בתחושה, לא מאוד בטעם.
כשותיות: 5. אף פעם לא טעמתי בירה כזו כשותית.
ציון כללי: 3