בירת גרולש (מבוטאת חרולש) הינה הבירה השניה במכירות בהולנד.
הבירה היא בירת לאגר בהירה מסוג פילזנר, ומיוצרת במבשלת גרולש עוד משנת 1615.
את המבשלה הקים ווילם נירפלדט, ואת הבירה תיכנן חתנו- הברומאסטר פיטר קוויפר. קוויפר, שהגיע מהעיר גרול- גם נתן לבירה את שמה.
כיום ניתן לזהות את הבקבוק של גרולש על המדף עוד מרחוק- בקבוק ירוק, צלול, ובעל פקק הנדנדה (swing top) המפורסם- שכבר הפך לטביעת האצבע של הבירה.
אמנם, בעבר פקקים כאלו היו נפוצים, אך אט אט הופסק השימוש בהם. לא ככה במבשלת גרולש.
המבשלה, כאמור, מייצרת את הבירה השניה במכירות בהולנד (אחרי הייניקן) אך אף על פי כן היא עדיין חברה פרטית, ואינה שייכת לאחד מהתאגידים הגדולים. כך, המבשלה מקפידה על שימוש בחומרי גלם בסטנדרט גבוה, המגודלים במיוחד בעבורה, ובמים איכותיים הנשאבים ממעיין השייך למבשלה.
האם כל הטטרם הזה משתלם? בשורה התחתונה- כן. וזה בא מאחד שלא אוהב פילזנרים.
הבירה נמזגת בצבע נחושתי- כתמתם, המזכיר קצת מיץ תפוחים, ועם ראש קצף צפוף, לבן בוהק. נראית כמו שבירה "צריכה להיראות" לפי הזיכרון-הקולקטיבי-מושפע-הסרטים של אדם בחברה המערבית. עם הצליל המבעבע שמקושר בראש אוטומטית לפרסומות של קוקה קולה, ואגלי לחות שמתחילים להופיע על הכוס- תוך שניה הכוס ביד, ושאריות קצף מעטרות את השפתיים.
לבירה ריח לחמי, מתקתק, ומעט פרחוני, מה שממשיך גם בטעם- מתחילה במתיקות עדינה ונחמדה, כמו כזו שמתפתחת בפה כשמכרסמים לחם או איזה קרקר, ואחריה מתחילים להרגיש במרירות עדינה, באחורי הלשון. מרירות לא עומתית מידי, כזו שזכורה מהילדות, כשנותנים לך לטעום בירה ("תנו לילד! שיכיר!").
בסוף הלגימה, המרווה למדי, הפה דווקא נשאר יבש. בניסיון להחזיר את התחושה המרווה- לוגמים עוד לגימה. והסיפור חוזר על עצמו. אז לוגמים שוב. וחוזר חלילה.
בשורה התחתונה מדובר על פילזנר באיכות מסחרית ענקית, אך ברמה גבוהה- עשיר, מספק, מרענן וקל, עם גוף בינוני ונעים וגיזוז שמחליק את הכל יפה בגרון.
אחלה בירה למי שלא מחפש להתחכם עכשיו עם סגנונות מעניינים יותר, ולא רוצה לשתות בירה מסחרית גנרית ודלוחה.
מבחינתי- מצטרפת לרשימה (הלא גדולה) של הפילזנרים שאני דווקא כן אוהב, לצד פילזנר אורקוול.
גוף: 2.5. לא מיימי ומבאס, ולא סמיך שמפיל אותך.
גיזוז: 4. גיזוז לאגרי גבוה וסוחף פיות.
כמות אלכוהול מורגשת: 2.5. לא יותר מידי, אבל מרגישים שזה משקה אלכוהולי.
כשותיות: 2. פרחוניות נעימה בריח, מרירות עדינה ומצטברת במהלך השתיה.
ציון כללי: 3. לא תהפוך להיות בירת הבית אצלי, אבל אעדיף אותה על פני רבות מהמתחרות בסגנון.
לרוויה!
יוחאי.