חלק מהבירות של גל ספיר, מעמק האלה, סיקרנו כאן בעבר. אפילו ביקרנו אצלו במבשלה, והכרנו.
אחרי הביקור שלנו במבשלה, הפנה אותנו גל לאכול צהריים ב"ביסטרו של מייק ושרון"- מסעדת בשרים דרום אפריקאית חמודה מאוד.
על הבירה שגל בישל למסעדה הזו אתם קוראים וקוראות עכשיו.
אולי זכור לכם שסיפרנו שגל סוגר את המבשלה נכון לעכשיו, למרבה הצער- אבל תמיד יש מקום לעוד בישול אחרון, לא?
אם ככה- הבלאק סין היא בירת פריסטייל שונה מאוד בנוף: בירת חיטה שחורה משחור.
ביקשתי מגל שיספר לי קצת על הבירה, ולמה הוא בחר לבשל אותה כמו שהיא:
"בגדול – אני לא איש של בירות חיטה. לא מתחבר לטעם. פעם הייתי משוגע עליהן, היום קשה לי איתן נורא. תמיד שואלים אותי "למה אין לך בירת חיטה?" ואני עונה "כי לא טעים לי", אחרי כמה ניג'וסים של אנשים, החלטתי לעשות מעשה ולהכין בירת חיטה (מה גם שרוב חומרי הגלם שלי נגמרו ונשארתי עם הרבה חיטה)".
אוקיי, אז למה לא חיטה בווארית? או אמריקאית? או בלגית? משהו מוכר.
"מכיוון שאני לא אוהב בירות חיטה ומכיוון שאני משתדל שהבירות שלי יהיו עם טוויסט, החלטתי לעשות בירת חיטה שחורה משחור, יעני, הפוך על הפוך. נכנסו קצת ספיישלים (גרעיני לתת מיוחדים) שחורים וכהים למאש (דייסת הבישול), נכנסה כשות עדינה ו-וואללה, יצאה בירת חיטה כהה עם טוויסט מגניב. חבר/לקוח קבוע שלא אוהב בירות שחורות אבל כן אוהב בירות חיטה, ישר לקח ארגז, אחרי טעימה, כמובן."
בירה שונה בנוף- כבר אמרנו? אבל סבבה, מותר לשחק ולהשתולל- זה כל הכיף. למה צריך לקרוא לזה חטא?
"בעיקרון, ככלל, אני שומר על כשרות בענייני הבירה: לא מבשל או מבקבק בשבתות וחגים, מוכר את חומרי הגלם בפסח וכדומה" מספר גל. "עם הבירה הזו- דווקא לא. בושלה בשבת עקב חוסר זמן, בוקבקה בחג מאותה סיבה ולא נמכר החמץ השנה. לאחר שעברה טעימה ראשונה, היה בה משהו שנראה לי קצת שחור ומרושע, חיטה אבל עם חתיכת טוויסט. החיבור עם ה"חטא" של בישול בשבת וביקבוק ב"יום טוב" יחד עם צבע שחור משחור, חיברו את השם הכי בול בפוני – החטא השחור או כמו שמופיעה בתוית: Black Sin."
אז עכשיו אנחנו יודעים את הסיפור של הבירה, שהוא, כמוה- מעניין ויוצא דופן. הגיע הזמן לטעום, לא?
הבירה נמזגת שחורה מאוד, ומוגזת מאוד, והייתה נראית כמו קוקה קולה אלמלא ראש הקצף הענק שרובץ עליה מלמעלה.
השניה שבה הפנתי את המבט היתה מספיקה לראש הקצף כדי לברוח כמו אוויר ממוזג דרך חלון פתוח. נשארתי עם בירה שחורה ואטומה, בעלת דף קצף בצבע קרם שמונח בראשה. והיא לא סטאוט. מגניב.
הריח שעולה מהכוס גם הוא לא מסגיר שמדובר עדיין בחיטה- ריח קלוי, קפה, פורטרי משהו.
והטעם? חמצמץ מאוד, מהשימוש ב-75% לתת חיטה כנראה, לידו טעם קלוי, קצת קפה שחור, ואגוזים. רוב המרירות באמת לא מרגישה כאילו הגיעה מהכשות אלא דווקא מהקלייה.
גוף הבירה בינוני, והיא לא קלילה מידי, מה שהיה יכול להיות מוזר עם החמצמצות, ולא כבדה ומשביעה- משאירה מקום למנות הממלאות של הביסטרו של מייק ושרון, זה בטוח.
הסיומת המתקתקה והקצרה של הבירה מוודאת שטעמה לא נשאר לאורך זמן בפה, ומשאיר אותו רענן, אם כי מבולבל, ללגימה או לביס הבאים.
גוף: 3. בינוני.
גיזוז: 4. כמו משקה קל.
כמות אלכוהול מורגשת: 3. יש תחושה אלכוהולית קצרה בפה בסוף הלגימה.
כשותיות: בתוך המערבולת הזו לא הצלחתי להתרכז יותר מידי בטעמים כשותיים.
ציון כללי: 3.
בירה מעניינת, שונה, מיוחדת, אבל אם הייתה בירת מדף, הייתי שותה אותה רק פעם ב…
לרוויה!
יוחאי.