אני רוצה בירה מסוג עם גוף , וגיזוז .

אני רוצה שתחושת האלכוהול תהיה , והמרירות .

ספיישלים

השישיה – בירות לקיץ

Let a man walk ten miles steadily on a hot summer's day along a dusty English road, and he will soon discover why beer was invented. ~ Gilbert K. Chesterton

מדינת ישראל היא מדינה חמה. אפילו רותחת, בחודשי הקיץ. החל מהחום היבש של אילת ועד החום הלח והמתיש של מישור החוף. איך בדיוק מביסים את החום? ובכן, תמיד חשוב לשתות מים, רצוי קרים, אבל שום דבר לא מרענן יותר מכוס בירה טובה בקיץ, והרשימה הבאה מייצגת את המרעננות והמעולות, המומלצות לקיץ הקרוב. אז בואו נתחיל:

בנדיקטינר אורגינל

319-big.1adefacd128103e3a83012d593ac02d7
תמונה: יח"צ. גוגל.

יש מושג באנגלית, lawnmawer beer: "בירה לשתיה בעת כיסוח הדשא". בנדיקטינר אורגינל היא זו. הבירה, בסגנון הלס, עשויה לעילה ולעילה. בירה צלולה, עם גוף בינוני-קל, ראש קצף לבן מרשים (שנשאר רבות אחרי שתסיימו לשתות), וארומות מאופקות של כשות אירופאי. הבירה, שמגיעה אלינו בבקבוקים של 500 מ"ל נמכרת במחירים סבירים מאוד (10-12 שקלים לחצי). בקיצור- בירה מרווה, מרענננת, ומתאימה במיוחד בזמנים שאתם רוצים לצעוק על ילדים פרחחים לרדת לכם מהדשא. 5% אלכוהול בנפח.

וודט אקסטרה וויט

תמונה: יח"צ vedett.com
תמונה: יח"צ vedett.com

האחות הקטנה של דובל היא שטנית לא פחות מאחותה הגדולה. הבירה, בצבע חציר בהיר, עם ארומות נהדרות שמזכירות הדרים וכוסברה, בעלת גוף כל כך קליל שכמעט ולא תרגישו שנעלם לכם שליש ליטר מהכוס. אם היה דבר כזה מיץ וויטביר, זו כנראה התחושה שוודט מקנה, עם גיזוז גבוה, וגוף קליל, הבירה זורמת בקצב גבוה מאוד. תמצאו פה את כל הדברים שאתם אוהבים בוויטביר, בעיקר את הטעמים הדומיננטים האלה של ההדרים (תפוז\קצת לימון ברקע), וכמובן גרגרי הכוסברה שלא ניתן לטעות בזיהוים. 5% אלכוהול בנפח.

ברודוג אלוויס ג'וס

הדרים. אשכולית, מרענן. זה כל מה שצריך לדעת על האלוויס ג'וס (אל תשאלו אותי למה קוראים לה ככה- אולי כי היא גורמת לרקוד). ה-IPA פירות (Fruit IPA) הראשון בארץ, הוא כנראה אחד ממובילי הקטגוריה ה(לא רשמית) החדשה שתופסת לאט לאט נתח שוק גדל וגדל יותר בעולם ה-IPA. הבירה בעלת גוון זהוב, עם ארומה של אשכולית סחוטה טרייה, וטעמי כשות הדריים נהדרים, מקבלת את הטעמים תודות לכמויות מסיביות של כשות אמריקאית וכמובן תוספת של קליפות אשכולית. עדיין לא ברור אם זו בירה שתמשיך להגיע לארץ, אז מומלץ להצטייד בהקדם. 6.5% אלכוהול בנפח.

דיטוקס

תמונה: crewrepublic.de
תמונה: crewrepublic.de

אז אתם ממש רוצים איזו בירה כשותית אבל כזו שלא תקרקע אתכם לספה לשעה הקרובה? איזה משהו קליל עם ארומות וטעמי הדרים? הדיטוקס היא הבירה בשבילכם! בדומה לדד פוני של ברודוג (בירה מצוינת כשלעצמה), דיטוקס מביאה הרים של ארומה וטעם כשותי עם כמות קטנה יחסית של אלכוהול (3.2%) ומרירות ממותנת (רק! 32IBU ). עם הגוף הקליל שלה, דיטוקס היא פשוט בירה שנגמרת מהר מדי.

החצר קרוזו

בקבוק+ כוס

גילוי נאות: זוהי הבירה שאנחנו כאן בבירבלוג\בירגיקס מוציאים בצורה מסחרית דרך מותג "מבשלת החצר". חלקכם מכירים את הסיפור על איך נולדה הבירה (אחד מניסויי הכשות שלנו בחן את ההשפעה של כשות citra על בירה – בניסוי SMaSH, ובאותו זמן הגיע לשיא עץ המנגו בחצר). הבירה נמזגת בצבע צהוב-כתמתם עם ראש קצף לבן, גיזוז בינוני, וגוף שעוזר להחזיק את כמויות הכשות המטורפות שנזרקו לתוך הבירה.
כמובן שמעבר לכמויות הנדיבות של כשות, כמויות יפות של מנגו (מסוג "אלפונסו" – הגדל בהודו) נכנסות גם הן לבישול. התוצאה הסופית היא בירת APA, עם נוכחות כשות מרשימה וטעמים טרופיים, שיחד עם שילוב המנגו מרעננים בטירוף. 5.3% אלכוהול בנפח.

אמריקנה

תמונה: hashahen.com
תמונה: hashahen.com

אם כבר דיברנו על כמויות משוגעות של כשות, קחו את מבשלת השכן כדוגמה למה שקורה כשהולכים עם קונספט עד הסוף (המותג מייצר רק בירות IPA) וקולעים בול עם הבחירות. הבירה היא חיטה אמריקאית/ wheat IPA, עם מסות מכובדות של כשות בכל שלבי הבישול, וכמובן גם לאחריו. לבירה ארומה טרופית משוגעת (ליצ'י, פסיפלורה, גאויבה), וטעמים תואמים. נמזגת בצבע זהוב, עם ראש קצף יפה שמפיץ ארומות לכל עבר. בירה שמתחרה בלי רגשות נחיתות גם ב-IPA שמגיעות אלינו מחו"ל. 5% אלכוהול בנפח.

ובונוס:

באסטרס קרנברי למונייד

תמונה: israel21c.org
תמונה: israel21c.org

אחד המשקאות האהובים עלי הם לימונדה ורודה. השילוב של החמיצות הלימונית, יחד עם המתיקות שמקנים פירות היער (במקרה הזה חמוציות), מתאים לכל יום קיץ, תגישו אותה על קרח, או אפילו קרה מהמקרר, ואין דבר מרענן ממנה. 4.8% אלכוהול בנפח.

היטאצ'ינו נסט – גדולים ביפן

こだわり (מבוטא: "קודאווארי") – התהליך הבלתי מתפשר והמדויק של שלמות.

 

nest_beer_logo_cropped_web

קשה לבטא כמה כיף להיות היום אוהד בירה טובה בישראל. אחרי שראינו את ברודוג מגיעה, ולאחריה רוג, ריגלה ולאחרונה ראינו את חזרתה של אוהר'ס, כבר באמת שקשה להפתיע אותנו. כמעט.

אז איך אפשר עוד להעלות את הרמה אחרי יבוא של מותגים מעולים מבלגיה, גרמניה וארה"ב? עושים את הצעד המתבקש: מתחילים לייבא בירה מיפן.
עכשיו, אתם יכולים לחשוב לעצמכם שזה גימיק, שבירה יפנית זה קוריוז של חבורת חובבי בירה והיא תעלם באותה מהירות שהיא באה. מתפקידי (למרות שהוא לא מוגדר רשמית או בכלל) להגיד לכם בצורה הברורה, הבוטה והרועשת ביותר שאני יכול, היטאצ'ינו תשאר! למה? שתי מילים- היא טובה. בקצת יותר מילים- היא מתאימה לחך הישראלי ולמזג האוויר הרותח שלנו כאן.

 

היטא'צינו נסט הינו מותג הבירה של בית הסאקה קויצ'י שנוסד בשנת 1823. המותג עצמו הוקם ב-1996 לאחר שממשלת יפן הקלה על הקמת מבשלות בירה באמצעות הקלות מס שנתנה בשנת 1994 (עד אז שוק הבירה ביפן נשלט על ידי 4 מבשלות מרכזיות). היטאצ'ינו נסט הוקמה באמצעות ידע וטכנולוגיה אירופאית, ואפשר לראות גם בבירות שלה השפעה אירופית ישירה (בין אם בחומרי הגלם שמיבואים מאירופה או בסגנונות הבירה המבושלים במבשלה). המבשלה אפילו מציעה לאנשים לבוא ולבשל את הבירה שלהם במערכות בישול שנמצאות במבשלה (מעין בישול חוזי).

למזלי, יצא לי להשתתף באירוע טעימות מגניב שאורגן ע"י beer&beyond ובנוכחות החבר'ה הטובים מפרוטארי שמביאים לנו את כל הטוב הזה, והרי הרשמים הראשונים המתבססים על הבירות המיובאות בצורה סדירה לארץ כיום (אני מניח שהאנשים בפרוטארי כבר מתכננים להביא לנו בירות חדשות בנוסף לאלו אם הניסיון שלהם עם רוג הוא איזשהי אינדיקציהbeer_weizen).

היטאצ'ינו נסט וויצן

אני יודע מה אתם חושבים לעצמכם. עוד וויצן. ואם כבר וויצן, אז זה לא שיש לנו מחסור בארץ של וויצנים מקוריים מגרמניה. אתם צודקים, ואתם טועים. נכון, התברכנו בארץ בייבוא מעולה מגרמניה (פרנציסקאנר מפחית, תענוג), אבל הוויצן של המבשלה מיפן היא לא וייצן קלאסית. הבירה בצבע קש בהיר ומעונן, עם ראש קצף לבן, בעלת אחוז אלכוהול ממוצע (5.5% לא מורגשים בכלל) גוף קליל ופרופיל טעמים שיותר דומה לסייזון (פלפלית, מתובלת) מאשר לוייצן קלאסית. בירה נהדרת לקיץ.

 

beer_whitealeהיטאצ'נו נסט וויט אייל

הבירה הנמכרת ביותר של היטאצ'ינו נסט וזו ששמה אותה על המפה עם מספר זכיות בתחריות עולמיות. היא גם היחידה שהגיעה לארץ ב-2 גדלים (בנוסף לשליש, גם 720 מ"ל). הבירה הזו, בסגנון ויט בלגית, עם תוספת של מיץ תפוזים, קליפות תפוז, אגוז מוסקט וכוסברה גם היא לא בדיוק בסגנון קלאסי. היא בצבע קש, עם גוף קליל וגיזוז גבוה, בעלת אחוז אלכוהול ממוצע (5.5% לא מורגשים בכלל), מעט אגוזית ומאוד מרעננת וגם היא בירה שמתאימה לקיץ הישראלי כמו כף רגל לכפכפף.

 

היטאצ'ינו נסט רד רייסbeer_redriceale

טוב, פה באמת מתחיל להיות מעניין. בירה בלי סגנון מוגדר באמת, המבושלת עם אורז אדום (שלא להתבלבל עם אורז בר), הנחשב יוקרתי וסופר איכותי ביפן ומותססת עם שמרי סאקה של מבשלת קויצ'י. הבירה הזו לדעתי המיוחדת ביותר שהגיעה לארץ, עם גוף קליל וגיזוז קצת פחות אגרסיבי מהשתיים הקודמות, אבל עם ארומה וטעמים של תות ובמידה מסוימת מזכירה בארומה ובטעמים שלה סופגניות טריות מלאות בריבה . בירה במיוחד לאוהבי המתוקות יותר.

היטאצ'ינו beer_japaneseclassicaleנסט JCA

ממבט ראשון על המרכיבים של הבירה, לתת בסיס (מזן מאריס אוטר הבריטי), וכשות בריטית לטעם (פאגל וקנט גולדינגס), הבירה הזו נראית כמו ESB או איזו English IPA קלאסית. לא כך! הבירה מיושנת בחביות מעץ ארז- תהליך שלחלוטין משדרג אותה. טעמי העץ משתלבים היטב עם טעמי הביסקוויט המאלטים והטעמים העשבונים הכשותיים. הבירה בצבע נחושת עמוק, עם ראש קצף קרמי שנשאר זמן רב, בעלת גוף בינוני וחלק, עם אחוז אלכוהול יחסית גבוה (7%), מה שהופך אותה לבירה שצריך לקחת איתה את הזמן. לדעתי, המוצלחת שבחבורה.

 

היטאצ'ינו ג'ינג'ר בירbeer_realgingerale

כמו שנאמר, התשובה בגוף השאלה. הבירה הזו, בתוספת ג'ינג'ר, היא בת לוויה מעולה לאוכל אסייתי, בין אם חריף או מתוק. הבירה עצמה בעלת גוף בינוני-כבד, עם גיזוז שנוטה לקל, ואחוז אלכוהול יחסית גבוה (8%). עם איזון מעולה בין מאלט (ביסקוויט, קרמל) לבין העוצמה של הג'ינג'ר (שלא משתלטת על הבירה אלא מעניקה לה עומק), זו בירה שכיף לשתות לאורך זמן. צריך לבוא ולהגיד שמי שלא אוהב ג'ינג'ר, ספק אם יאהב את הבירה הזו. זו בירה שככל שהיא מתחממת כך הג'ינג'ר יותר בולט בה, וכדאי לשתות אותה יחסית חמימה (10-12 מעלות) בשביל באמת להנות מהעומק.

אז אם תמיד הרגשתם משיכה לתרבות היפנית, ותהיתם איפה מזרח ומערב נפגשים- פתחו בקבוק של היטאצ'ינו ליד האוכל האסייתי שלכם, או כשאתם משוטטים באינטרנט ומסתכלים על תמונות מטוקיו.

 

מבשלת רוג- להעז, לסכן, לחלום

Rogues take risks.
Rogues pursue the long shot.
Rogues work hard.
Rogues ignore the accepted patterns and blaze their own trails.
Rogues are honest with themselves and others.
Rogues are rebels.
Rogues have one foot in reality to let them get the job done, but they are, nonetheless, led by their dreams.

מתוך ״הכרזת העצמאות״ של מבשל רוג.

Untitled-1

השנה היא 1988. פריחת מבשלות הבוטיק המסחררת שאנו רואים כיום בארצות הברית- עוד בחיתולים. מספר חברים מאשלנד, אוראגון, מחליטים שגם הם לוקחים את המושכות לידיים ופותחים ברופאב קטן וצנוע. המקום- בעל 60 מקומות ישיבה- נפתח ומסתיר את המבשלה במרתף. שתי בירות עיקריות נמזגו שם לאמיצים שהחליטו לתת את הצ׳אנס- אמריקן אמבר אייל ואוראגון גולדן. אותם אמיצים לא ידעו שהם שותים בירות שעתידות להפוך לשם דבר בהיסטוריה של בירות הקראפט.
מהר מאוד הברופאב הקטן גדל מעבר ליכולת ההכלה והחיפוש אחר מקום להקמת סניף נוסף התחיל.
creation_photo11
יש גם סיפור יפה על איך ואיפה הוקם הסניף הנוסף, אבל זה יהיה בשיעורי הבית.
העניין האמיתי הוא שאותה מבשלה קטנה וחתרנית שאת שמה בעברית אפשר לתרגם- אולי- ל״שובבים״ הפכה להיות אחת מעמודי הטווח, מובילה ונושאת דגל בתחום החלוציות, האיכות והגישה בבירות קראפט ובירות איכות בארצות הברית. מבשלה שחרטה על דגלה לייצר בירות מיוחדות, מעניינות, דוחקות גבולות- או לא לעשות אותן בכלל.

אבל יודעים מה? עזבו רגע את הבירות בצד. כן כן, רק לרגע.
אחד הדברים הכי מגניבים המייחדים את מבשלת רוג הוא החיבור שלהם לאדמה, לסביבה ולעצמאות. כיום מבשלת רוג אינה רק מבשלת בירה מעולה ורשת ברופאבים (שלכל אחד מהם חופש פעולה ויצירה מסויים) אלא גם הבעלים הגאה של שדות שעורה ושיפון אשר מולתתים לבד לבירות שלהם, מטעי כשות בהם גדלים שבעה (!) זנים ייחודיים של כשות, מקשות דלעת, מטעי אגוז לוז, גידולי פטל, גידולי פלפל חלפיניו, והמגניב מכולם אולי- מכוורת עצמאית המייצרת דבש לתוצרים השונים של המבשלה.
אפילו זן השמרים המשמש את המבשלה להתססת כל הבירות שלה פותח במיוחד עבור רוג ע״י חברת מעבדות השמרים White Labs האיכותיות.
לא יודע מה איתכם אבל כשאני חושב על זה אני רוטט קצת מהתרגשות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מתי בפעם האחרונה (או הראשונה) בחיים שלכם שתיתם בירה שכל- אבל כל– חומרי הגלם שלה מגודלים ומעובדים באופן עצמאי? עם כל מה שמשתמע מכך. לא יודע מה איתכם אבל אני הייתי עושה הרבה כדי להשיג קצת מהבירה הזו.

למזלנו- כבר לא צריך להתאמץ יותר מאשר נסיעה לחנות האלכוהול הקרובה.

חברת פרוטרי– משווקת בירות מכובדת בשוק הישראלי אשר מפיצה כמה בירות שאין מצב שלא שתיתם- החליטה להרים את הכפפה ולהביא לא אחת ולא שתיים אלא 5 בירות מעניינות ושוברות שגרה מבית רוג.
נכחתי באירוע ההשקה שערכה החברה (תודה י'!) ואני שמח לספר לכם על הבירות המעניינות שנוספו לרשימת המשאלות שלכם:

Edit

רוג אמריקן אמבר ארה"ב

זוכרים את הבירה הראשונה שנמזגה בברופאב הראשון של רוג? אז כן. זו הבירה. סגנון האמריקן אמבר אייל נוטה להציג איזון יפה בין טעמי הלתת לאופי הכשותי, עם דגש על זני כשות אמריקאים.
בניגוד לאמריקן אמבר רבים בשוק שמנסים, בתכלס, להיות IPA, הבירה הזו בהחלט מספקת את העבודה ותתאים (ותטעים) כמעט לכל אחד. מרירה למדי, מתקתקה במידה, ומציגה אופי כשותי הדרי ופרחוני מורגש אך לא מוקצן.
ניתן להשיג בבקבוקי 355 מ״ל.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: ROGUEארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)
Edit

רוג מוקה פורטר ארה"ב

אפתח ואומר שזו כנראה הבירה האהובה עלי מההיצע הנוכחי, ושהיא מתברגת נכון לעכשיו כאחת הפורטר שיותר נהנתי מהן.
מדובר בבירה מסוג רובסט פורטר- פורטר חזק. סגנון שהוא אמנם בריטי במקור אך במקרה זה מקבל מעט טוויסט אמריקאי.
הבירה מציגה צבע שחור אטום וכהה, ניחוחות ליקריים של אספרסו, שוקולד מריר ורמז לקרמל. גיזוז עדין וגוף קרמי יחסית נותנים לבירה מעט כובד שעובד נהדר עם המרירות כדי לתת לנו תחושה של משקה קקאו-קפה חורפי ומספק.
ניתן להשיג בבקבוקי 355 מ״ל ו-650 מ"ל

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: ROGUEארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)
Edit

רוג דד גאי אייל ארה"ב

יש מצב שזו הבירה המצליחה או המוכרת ביותר (או תואר דומה) של רוג.
עד כדי כמה? מספיק כדי שיהיו לא מעט אנשים שקיעקעו על עצמם את השלד החברותי שעל התווית. זה סמל מאיה, אגב.
הבירה בסגנון בוק גרמני, שבאופן מסורתי הוא בכלל לאגר. אבל, כמו שאמרנו, רוג עובדים רק עם שמרי האייל הייחודיים שלהם ולכן גם הבירה הזו מותססת כאייל, אך עוברת תהליכים אשר מקנים לה תוצאות מאוד לאגריות בסוף.
הבירה אורזת בתוכה באופן מעולה אחוז אלכוהול גבוה, עם טעמים מתקתקים ועשירים של לתת. קלות שתיה גבוהה מאוד עוזרת להפוך את הבירה ללא פחות מהצלחה, ואכן נותנת תמורה בעד האגרה.
ניתן להשיג בבקבוקי 355 מ"ל.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: ROGUEארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)
Edit

רוג 7 הופ ארה"ב

אה הא! אז הנה אנחנו מגיעים לשדות הלתת והכשות של רוג. רוג 7 הופ היא אחת מסדרת הבירות ״רוג פארמס" בהן כל חומרי הגלם מגיעים מגידולי הבית של המבשלה. הלתת וכל שבעת זני הכשות שמגדלים ברוג. נראה לי שהדבר היחיד שלא מיוצר ברוג בבירה הזו- זה הבקבוק.
אמנם זו IPA שמיוצרת בארה״ב, אך היא לא ממש עונה להגדרה של IPA אמריקאי, אלא מזכירה יותר IPA בסגנון בריטי כמו פולר׳ס IPA או ברוקלין EIPA.
ניחוחות פרחוניים, מעט פירות הדר, קצת אדמה, ואחרי שחבר הריח- אני גם שמתי לב לטיפה אננס, איפשהו ברקע. מרירות שלא תשבור את החך למי שרגיל לבירות יותר מרות מטובורג (אם אתם יכולים לשתות את רוג אמריקן אמבר אתם כבר תהיו בסדר עם רוג 7 הופ), גיזוז בינוני וגוף קליל. אחלה בירה.
ניתן להשיג בבקבוקי 650 מ"ל.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: ROGUEארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)
Edit

רוג הייזלנאט בראון נקטר ארה"ב

עוד אחת מהבירות המעניינות שהגיעו ושיצא לי לשתות בכלל.
הבירה היא בראון אייל בסגנון בריטי מסורתי, קרמלי, מתקתק ומעט אגוזי, אליה מוסיפים תמצית טעם המופקת מאגוזי הלוז אשר מטופחים באהבה ברוג פארמס. התרומה של האגוזים מקנה לבירה אופי חמאתי וטעם של אשכרה אגוז. לא משהו בטעם משהו בטעם משהו.
אני חייב להודות שזה לא הסגנון שלי בכלל, ואישית לא עפתי מהרגליים, אבל אני לחלוטין יכול להבין את מי שיוכל לסיים בקבוק 650 מ״ל של הבירה הקלילה הזו לבד. מזל שהגיעה גם בחביות.
ניתן להשיג בבקבוקי 355 מ״ל, 650 מ״ל ובחביות בבארים נבחרים.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: ROGUEארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

אז רגע לפני שאתם יוצאים מהבית לחנות, תהנו מסרטון התדמית הכיפי הזה, ונסיים במוטו רוג נוסף המעטר כל בקבוק (לגזור ולתלות מעל למיטה): DARE-RISK-DREAM.

לרוויה,
יוחאי

Dr. Thirsty's No.5- crisp cider

בשבוע שעבר נתקלתי בפוסט מסקרן מאוד של אחד הבארים באיזור השרון.
הפוסט מספר לקהל השתיינים הרגילים למגוון החדגוני על הגעתו של סיידר אנגלי חדש לברזים- Dr. Thirsty's No.5- crisp cider בחוזק אלכוהולי של 4.7%, מבית מבשלת וויצ׳ווד הבריטית הצבעונית:
"הגיע הקיץ ואיתו סיידר חדש מהחבית!
דר. טירסטי, הסיידר החדש מבית מבשלת וויצ'ווד, תוספת קייצית מרעננת ומרווה למגוון הבירות מהחבית שלנו!
סיידר אנגלי טיפוסי המיוצר כולו מתפוחים אנגליים ומיושן בחביות עץ אלון בנות 100 שנה.
כדי שתוכלו כולכם להתנסות ולהתאהב בסיידר שלנו, שמוגש בכוס של 600 מ"ל, כי חצי זה אף פעם לא מספיק, אנחנו מגישים לכם אותו במחיר הכרות מצחיק!"
IMG_8071
חלקכם בטח כבר מופתעים כמוני: ד״ר ט׳ירסטי?? אבל זו בכלל בירת הבלונד של וויצ׳ווד! והיא בכלל מספר 4, בטח שלא 5! עצרו הכל. מה הולך פה?
wychwood-dr-thirsty-face
אז בהיותי סקרן מטבעי ואובססיבי לשטויות קטנות מהרגלי- החלטתי לרדת לשורש העניין.
כמובן שנכנסתי לאתר המבשלה לראות מה פשר הסקנדל- וכלום! שום אזכור ושום הודאה באשמה.
טוב, יכול להיות שהם עוד לא עדכנו את האתר… נבדוק ב-RateBeer, הרי בירגיקס תמיד עובדים מהר וזה בטח כבר שם, כולל כמה דירוגים.
יוק. שקט ודממה גם ברייטביר.
אוקיי… נעבור הלאה- אפליקציית אנטפד תבוא לעזרתי? לא. גם שם שומרים על זכות השתיקה.
יכול להיות שקיבלנו ארצה מוצר כל כך חדש וייחודי שהוא עוד לא הספיק להיות מופץ ברשת?
חוכמת ההמונים היא תמיד הכי טובה (שקר) ואני מעלה את העניין בפני המועצה (לא המ.ע.ל.ש.ב) גם שם אנשים לא בדיוק בטוחים, ועולה ההשערה שמדובר בכלל בגרין גובלין: מותג הסיידר הישן של וויצ׳ווד שבינתיים עבר ידיים לחברה אחות (טאצ׳רס).
ההשערה הזו מתחזקת כשפאב אחר- באיזור הצפון הפעם- מעלה הודעה על הגעתו של הסיידר גרין גובלין לברז.

IMG_8072
תמונה: DSG
פה הגענו למסקנה שככל הנראה המותג  Dr. Thirsty's No.5- crisp cider הוא לא יותר מאשר המצאה ישראלית פרי היבואן/ המשווק.
ישנה רק דרך אחת לברר את זה- ושליח המועצה ד.ט. (לא, אלו לא ראשי תיבות לד״ר ט׳ירסטי יא מתחכמים) יצא בצעד אמיץ לפאב הקרוב למקום מגוריו (בעצם, הפאב רחוק, אבל ד׳ מאוד מסור)- לשתות ולבקש לראות את החבית במו עיניו.
על הברז- מדליון חדש וברור. על החבית- צנזורה. שום כיתוב ושום איזכור.
11401394_10153479658424548_8118346584318015474_n
תמונה: ד', אתר בקבוק
זהו זה. עד כאן. אז שלחתי מייל למבשלת וויצ׳ווד על מנת לקבל הסבר. למרבה ההפתעה נראה שגם שם לא בדיוק ידעו על מה מדובר, והעבירו את פנייתי למחלקת הייצוא של חברת האם- מארסטונ׳ס.
תודות ללוסי המסתורית מהמייל במחלקת מארסטונ׳ס אקספורט- התקבלה סוף סוף התשובה המיוחלת:
״ד״ר ט׳ירסטי מס. 5 הוא אחד ממוצרינו, שנכון לרגע זה זמינים רק בייצוא.
הוא חלק ממגוון של מוצרי ד״ר ט׳ירסטי אותם אנו מעוניינים לייצר״.
Capture
אז כן גבירותי ורבותי שותים ולוגמות- הרי לכם סיידר אנגלי חדש דנדש- שלא ניתן להשגה באנגליה בכלל.
לפי היעדר הדירוגים באתרי הבירגיקס- אני לא יודע אם הוא ניתן כרגע להשגה בכל מקום אחר.
רוצים להיות בין הראשונים לטעום? תתחילו לפתוח את העיניים ולנדנד לבר השכונתי שלכם!
אבל רגע רגע- איך הסיידר בכלל?
כיוון שאני בטטה ויושב על המקלדת- ניצן שם נפשו בכפו ויצא לת״א לטעום. הוא גם חזר לספר:
הסיידר נמזג תחילה ללא ראש קצף בכלל. לאחר שהפניתי את תשומת לב הברמן, המוזג שינה את הלחץ והמזיגה הציגה ראש קצף לבן ואוורירי שהחזיק.
בצבע- קש חיוור, צלול למראה ומזמין לשתיה.
באף- ארומות שמריות, tartness, אולי טיפה יין לבן.
בטעם- סיידר מתוק, חמצמץ, אפטרטייסט חמוץ, מזכיר את האפטרטייסט של גזוז תפוח אולד סקול, כזה של פרי גליל. קצת צורב.  בעל גיזוז בינוני- נמוך.
בסופו של דבר מדובר בסיידר נחמד, מתאים למזג האוויר הקיצי, טיפה מתוק מדי ולא מוגז מספיק לטעמי, האפטרטייסט הצריבתי קצת העיק עלי, והטעם האסידי (קצת כמו הסוכר על חמצוצים) דיי מרתיע.מאחל לכולנו עוד הרבה הפתעות שקטות כאלה,
והמשך פיתוח תרבות שתיה מגוונת ואיכותית.לרוויה,
יוחאי.

Beerdventures in the USA #1

beerdventures

שלום לכולם,

בחודש וחצי הקרובים, אני הולך לטייל לי ברחבי ארה"ב  (בעיקר באיסט קואסט אבל), ולרשום קצת על החוויות שלי, דרך המדיום הטוב ביותר שאני מכיר, בירה.

אתם יודעים, ארה"ב מקום ענקי, שופע ומלא בגישות שונות ובתרבויות שונות, ולכל מקום כזה, יש את הבירה הייחודית והמיוחדת שלו, שמייצגת אותו.

אולי יום אחד גם נראה את זה בישראל (פילוג של סגנונות כתלות בגיאוגרפיה ובתרבות), למרות שכנראה שלא, בכל זאת, אנחנו רק נקודה קטנה על המפה.

אז בואו נתחיל מההתחלה.

נוחת מהמטוס, עובר במכס, עובר בimmigration, יוצא מהשדה, והולך לאכול צלעות. אחרי פלוס מינוס 12 שעות ללא שינה או אוכל (תודה לכם אנשים שמביאים תינוקות קטנים לטיסות ארוכות, ותודה לכם חברות התעופה, שלאוכל שלכם יש טעם של סוליה), חייבים לאכול איזה משהו מקומי.

אז בדרך מהשדה עצרתי בדינזואר BBQ, מזללת BBQ איכותית, המתהדרת בצלעות המעולות(!!!) שלה.

עיצוב כובש
עיצוב כובש

ומה הולך טוב יותר עם צלעות מכוסות ברטבים עשירים מאשר כוס של IPA אמריקאית ראשונה? כלום, פשוט כלום.

יאמי
יאמי

אז התחלתי את המסע שלי, שלאור ההתחשויות האחרונות בו (נכון לרגע כתיבת שורות אלה), אפשר כבר לקרוא לה מסע הכשות האמריקאי, עם הFounder´s all day IPA, שמוגדר על ידי מבשלת פאונדרס, כסשן IPA (בירה שזורמת מהר וללא רחמים במורד הגרון ומזמינה עוד אחריה).

הלוואי שלכל מסעדה היה מבחר כזה..
הלוואי שלכל מסעדה היה מבחר כזה..

אחח.. ככה צריך להתחיל טיול! אני אחסוך מכם תיאורים בומבסטים של הבירה , אבל היא אכן סשן ביר, דוחקת את הצלעות שנבלסו לפניה במורד הגרון, ומזמינה עוד אחריה. היא כשותית במידה, לא משהו שיהרוג את בלוטות הטעם (יותר על זה אח"כ), והיא בהחלט בירה מאוזנת ונהדרת להתחיל איתה טיול ארוך וחביב.

עד הבירה הבאה,

ניצן