אני רוצה בירה מסוג עם גוף , וגיזוז .

אני רוצה שתחושת האלכוהול תהיה , והמרירות .

פסטיבלים וכנסים

תערוכת BEERS 2016

תערוכת BEERS המוכרת, עליה כבר כתבנו ובה אף הצגנו את הבירה שלנו בעבר- התקיימה גם השנה במתחם התחנה בתל אביב והפעם ציינו בתערוכה עשור לתעשיית הבוטיק המקומית.
תעשיית בירות הבוטיק החלה בישראל ב-2006 עם הקמת הדאנסינג קאמל בתל אביב, ואך טבעי היה שמסיבת העיתונאים תתקיים שם. על השאלות והתשובות של פאנל האירוע עוד ייכתב בהמשך.

כמיטב המסורת, ניתן היה לראות ולטעום השנה בירות רבות ומגוונות במסגרת התערוכה, וליהנות מהמבשלות הישראליות לצד בירות ייבוא במגוון סגנונות וגישות.
מי שחשב שראה ושמע כבר הכל פגש מבשלות ישראליות חדשות בשלבי הקמה, לצד מותגי בישול חוזי חדשים, מהדורות מיוחדות של המבשלות הותיקות, וכן היצע בירות מיובאות חדשות ומרגשות ואפילו בירות המרסקות את גבולות ההגדרה מבית מיזם הבירה Beer & Beyond.

האירוע אירח השנה את הכרזת הזוכים בתחרות המבשלים הביתיים הותיקה Long Shot מבית סמואל אדאמס, שהתקיימה זו השנה ה-12.

קצרה היריעה מלפרט ניתוח וחוות דעת על ההיצע הרחב שמציע האירוע (בכל זאת למעלה מ-200 בירות שונות.. אפשר לבוא כל יום ולא להספיק לטעום הכל) ולכן אתמקד בשאלת חובבי הבירה הנצחית- ״מה יש חדש??״, אז בבקשה:

The beer of milk and honey

צילום: יעל יצחקי

אחת הבירות המרגשות שהוצגו בפסטיבל- שיתוף פעולה בין מבשלת אלכסנדר למבשל הבירה הדני מיקל בורג- הלא הוא המותג ״מיקלר״ שאהוב מאוד על הבירגיקס.
מדובר על בירה בסגנון מילק סטאוט המכיל לקטוז המקנה לו תחושה קרמית ומפנקת, ומועשרת בדבש וקליפות תפוז.

 

Happy hour in Soddom

מבית הדאנסינג קאמל. בישול מקומי של בירת שת״פ שבישלה המבשלה, בגרמניה, לציון חגיגות 10 שנים להקמתה. בירת פורטר קרמלית ומלוחה בתוספת מלח מים המלח- הדאנסינג קאמל תמיד יוסיפו את המרכיב הישראלי.

הדיקטטור לפרויג

צילום: טל אלפנדרי

מותג הדיקטטור חזר לפעילות אחרי הפסקה קלה, ואנו מקבלים מהדורה חדשה ונוצצת של שיתוף הפעולה יוצא הדופן עם הוויסקי המעושן העוצמתי לפרויג, והפעם עם כמות לפרויג כפולה. לאוהבי הסגנון.

בזלת IPA

בירת שיפון IPA עוצמתית מבית מבשלת הגולן. אמנם לא עונה לדעתי כלל לסגנון ה-IPA, אבל כ-70% לתת שיפון הופכים את הבירה הזו למשקה שאי אפשר להתעלם ממנו.

מלכה SMaSH

סינגל מאלט אנד סינגל הופ בעברית (בערך).
בירה המבושלת עם סוג לתת אחד בלבד וזן כשות אחד בלבד. לרוב משתמשים בשיטה זו על מנת להציג לראווה זן כשות מסוים כדי לעמוד על התכונות הייחודיות לו. מלכה בחרו ליצור בירה עם כשות מזן סאמיט המאופיין לרוב בטעמי פירות טרופיים ופירות הדר.

Carlsberg reconstruction

מבשלת קרלסברג העמידה מיצג ייחודי בו ניתן היה להינות מחוויה היסטורית ומשחזור מרגש שיצרה המבשלה מקופנהגן של בירת הלאגר הראשונה בעולם.

מבשלת צור:

צילום: יח"צ
צילום: יח"צ

לראשונה פגשנו בפסטיבל את המבשלה החדשה ממושב לימן. נמזגו הפייל אייל והחיטה וכן השקה של בירת IPA.
המבשלה נמצאת בשלבי הקמה ורישיון, ואנו מאחלים הצלחה כמובן.

מבשלת נצרת:

מבשלה חדשה שנולדה בישראל, בעיר נצרת.
המבשלה הקטנה היא אחת משתי הנציגות של המגזר הערבי שייצגו בכבוד בפסטיבל (לצד מבשלת שפרדס הגדולה). הוקמה ע״י שני בוגרי טכניון ומזגה את החיטה האמריקאית שלהם. גם להם נאחל הצלחה רבה.

Beer and beyond

השנה העמידה החנות דוכן שמטרתו להוציא אתכם מדעתכם, בו נמזגו בירות ביתיות תוצרת עובדי ולקוחות החנות: בירה עם קנאביס, בירה עם במבה למאנצ׳ שאחרי, בירה עם אבטיח ומלח, סטאוט שוקו דובדבן, בירה מעושנת עם זרעי חרדל ושאר תופינים.

ואחרונים חביבים, בגזרת היבוא:

petrus_aged_red_900
צילום: יח"צ

אין זה סוד שאנחנו חובבים גדולים של חברת פרוטרי- יבואנית בירות קראפט אשר נחישותה להעמיד פה על המדפים בירות איכותיות שובה אותנו תמיד.
בצמוד לפסטיבל השיקו פרוטרי את היבוא של בירות ה- (VFM (value for moneyשל A. Le coc האסטונית- בלונד, IPA וקריק דובדבנים, וכן את Petrus aged RED בירה בלגית חמוצה המיושנת בחביות עץ בתוספת מיץ דובדבנים אשר בתקווה תפתח בשנים הקרובות ליין חדש של בירות חמוצות בישראל.
אנחנו יודעים על עוד דברים מעניים שנמצאים בקנה, אבל כל דבר בעיתו.

 

תודה לסטודיו בן עמי על הארגון ועל האירוח.
אני אישית מתרגש בכל שנה לראות את השינויים וההתפתחות שעוברים על שוק ותרבות הבירה בישראל ובטוח שאנחנו בדרך הנכונה.
נתראה בשנה הבאה!

אוקטוברפסט – הדבר האמיתי

לפני כשבוע כתבנו כאן על הבירפסט שהתקיים ברעננה לפני כמה סופי שבוע.

השבוע אנחנו מתעלים על עצמנו ומביאים לכם את סיפורה של שליחתנו, הדר פרת,  למינכן, לפסטיבל הבירה הגדול, אוקטוברפסט.

 

אוקטוברפסט- הדבר האמיתי

מאת : הדר פרת

קצת על האוקטוברפסט

אז אני הדר, ואני טסתי עם חברתי הטובה מאיה לאירוע הבירה הגדול בעולם, האוקטוברפסט.

1378563_10201398113928327_964741228_n

הוא, כשמו, פסטיבל – פסטיבל בירה עצום, הנערך מדי שנה במינכן, גרמניה, מאמצע ספטמבר ועד יום ראשון של השבוע הראשון של אוקטובר.

במהלך הפסטיבל לבושים האנשים בלבוש בווארי מסורתי –  הגברים במכנסי עור והבנות בדירנדל, שמלה צבעונית עם בלוזון לבן מתחתיה ומחשוף ענק. מדי שנה ישנם 14 אוהלי בירה, כל אחד של חברה אחרת, אשר בהם שותים את הבירה ואוכלים ממגוון המאכלים הבוואריים. בכל אוהל ישנם כמה אלפי אנשים.

בחוץ, באזור המכונה Theresiewiese, ישנו לונה פארק רחב מימדים והמוני דוכני מזון ושעשועים.

קרא עוד »

בירפסט בשנקין- חגיגה ברעננה

סוף סוף פסטיבל בירה קרוב קרוב לבית. רק להכנס לאוטו (כמובן עם נהג תורן), ותוך 2 דקות אנחנו שם, בתוך מיני גן עדן, כשותי ומבעבע.

יום שבת בצהריים, מצאנו את עצמנו חובקים כוס ופתקיות כחולות וטועמים כל דבר אפשרי בפסטיבל הזה. ספוילר : היה טעים.

אז קצת על האירוע, האירוע אורגן ע"י בר-מסעדה שנקין השוכן באזור התעשיה ברעננה והחבר'ה הטובים בביר אנד ביונד של שחר הרץ.

הכניסה למתחם ה"פסטיבל" היתה כרוכה בתשלום חד פעמי של 50 ש"ח, שעבורם קיבלנו 5 כרטיסיות טעימות (שווה ערך ל100 מ"ל בירה כל אחת), כוס טעימות, כרטיס להגרלות שהתקיימו במהלך כל הפסטיבל (בירצ'נדייז ובירות מתנת המבשלות המשתתפות, וכמובן B&B), וחותמת המעידה על אהבתנו לבר השנקין.

DSCN1256

קרא עוד »

לונגשוט 2013 ופסטיבל הבירה בירושלים

עברה שנה, והנה שוב אני מסקר את אירוע 'לונגשוט' הישראלי.
תחרות לונגשוט (סיכוי קלוש, בארה"בית) נוסדה ומאורגנת על ידי מבשלת סמואל אדאמס האמריקאית. מטרת התחרות, כחלק מתנופת הבישול הביתי המתרחשת בעולם, היא לתת במה למבשלים הביתיים.

התחרות השנה, התשיעית במספר, לא אורגנה כבעבר. זאת עקב אי אלו חיכוחים שאינם ידועים לי, בין חברת טמפו (יבואנית ונציגת סמואל אדאמס בארץ), ובין המרינה בהרצליה (שם התרחשה התחרות בעבר).
בסופו של דבר- ההודעה על תחילת התחרות הגיעה מאוחר, ולדעתי (אין לי רשימה או משהו) השתתפו פחות מבשלים מבשנה שעברה, על אף שפורסם שמספר הבירות שהוגשו היה הגבוה ביותר- למעלה מ-120!
title2013
אז אמרנו שלונגשוט במרינה הרצליה- כבר לא יהיה השנה. אבל- אירועי עיר הבירה בירושלים מתנהלים כסדרם- והנה הזדמנות להתארגן על פסטיבל.
לדעתי- זו הייתה טעות. מהמון בחינות.
אם בשנה שעברה הפסטיבל היה העיקר- היה כל הבמה, כל האירוע והכל הוקדש למבשלים הביתיים ולתחרות- השנה הוא היה מעין אירוע שולי, מוסתר בפינת הדשא כמו עזרת נשים, שמי שלא ידע בדיוק מה הולך שם- ממש לא הבין. ואת זה אמרו לי חברים שפגשתי במקום האירוע- גן העצמאות בירושלים.
אם בשנה שעברה לכל מבשלה היה דוכן משלה- יפה, ממותג, מרווח יחסית- השנה האירוע נראה יותר כמו פיקניק- כשכל המבשלים צפופים יחד על צורת ח' בנויה משולחנות מתקפלים, והמיתוג מתמצה בחולצות מהבית ואולי שלט על הגדר מאחוריהם.
כיוון שהשנה התחרות היתה כינור שני לאירוע שמטרתו מכירת בירות מסחריות- לא הורשו המבשלים הביתיים גם למכור את תוצרתם, אלא למזוג (ארבעה ליטר מכל בירה מתחרה) בחינם.
חינם! יש! אנשים אוהבים חינם, ולכן כשהגעתי, כ-40 דק' לאחר תחילת האירוע- כבר היה פיצוץ אוכלוסין באיזור ה-ח'-שולחנות-פלסטיק-מתקפלים, שנמשך פחות או יותר עד הכרזת הזוכים.
אם וכמה אנשים הבינו מה הולך, חוץ מבירות חינם- אני לא יודע. שאלו את המבשלים הביתיים שדיברו עם ההמון.

קצת צפוף, אמרתי? צילום: נעמה הלוי.
קצת צפוף, אמרתי? בתמונה- מבשלת AVIR ו-E.Z BEER צילום: נעמה הלוי.

ועכשיו לשאלה המעניינת באמת- איך היו הבירות? ומי ניצח?
אז ככה. על האוטובוס לירושלים עיר הקודש קיבלתי כאב בטן מצער ומייסר. החלטתי שאני כנראה רעב, וברגע שהתקרבתי לאזור- פיטמתי את עצמי בשקשוקה ירושלמית שהייתה ממש טובה. היא גם הייתה ממש טעות.
תאמינו לי- לא כיף להסתובב בפטיבל ולנסות לטעום בירות כשאתה בקושי מסוגל לעמוד זקוף ולא מקופל.
נאלצתי לבחור את הבירות שטעמתי בקפידה, והשתדלתי שלא לטעום דברים שאני כבר מכיר.
להלן רשמי הטעימה שלי, ואחריהם- רשימת הזוכים!

קרא עוד »

פסטיבל הבירה ה-4 בזמן אמיתי

"!It vas ze greatest beer in all ze vorld"

~ בירפסט (סרט)

בסוף השבוע האחרון חגגנו ארבע שנים לפסטיבל הבירה ב'זמן אמיתי'- בית הספר לברמנים.
לשמחתי, מתרחשים בארץ אירועי בירה גדולים (טוב… גדול זה עניין יחסי…) בכל כמה חודשים. ולמה אני מתכוון בגדולים? אני מתכוון לאירועים שמושכים קהל רחב, משתנה, של אנשים שהעיסוק בבירה עבורם הוא כאקט תרבותי, ולא משהו של יומיום. אירועים קבועים כאלה הם תחרות לונגשוט, תערוכת בירס, ופסטיבל הבירה בזמן אמיתי (אחרי כמה פעמים, בדיוק, מותר להגדיר משהו כמסורת?).
בשונה מהשתיים הראשונות, בהן אנשים באים לשתות, להתרשם, לדבר, ולהינות מהאווירה, באירוע יחסית גדול (מבחינה פיזית)- הפסטיבל מתרחש במתחם של זמן אמיתי, מקום קטן ואינטימי יותר.
התצורה הזו מאפשרת למבקרים להתעמק יותר- וגם להשתתף יותר.

מה זאת אומרת להשתתף? או, יופי ששאלתי.
בפסטיבל התרחשה תחרות טריוויה בנושא בירה, במסגרת חידון הקרלסברג צ'אלנג' שמתרחש ממש עכשיו, בה המשתתפים זכו בפרסים, במקביל התרחשה הגרלה, וכשישבתי לרגע בהפסקה בחוץ, שמעתי זרם יציב של מתנות ופרסים שהרטיב את הבאים- שישיות בירה, חולצות, צעיף עבודת יד(!), כובעים ועוד ועוד בירצ'נדייז (ולמי ששמע בעבר את המילה ולא הבין- הלחם בסיסים של Beer ו-Merchandise).
לשמחתי כשחזרתי פנימה ראיתי לא מעט אנשים מסתובבים מחוייכים, ומראים לחברים שלהם את פרסי הבירה והאלכוהול שלהם. תתחדשו חברים!

אבל מעבר למוזיקה (שהיה נדמה לי כאילו שני אנשים רבים שם על כפתור הווליום- רגע חזק רגע חלש) שהייתה טובה, כל התחרויות וכל השיחות- עיקר העניין היה הבירה. הבירה הישראלית, ליתר דיוק.
המתחם מחולק לכמה חלקים- ועל פניהם התפזרו המבשלות.
בצד אחד- התותחים הכבדים: מבשלת מלכה, מבשלת הגולן, ומבשלת אלכסנדר– שהיו שם עם הבירות המוכרות שלהם, ועם ארסנל שיווקי של מוצרים, שלטים, פלאיירים תחתיות ושאר ירקות.

בחדר הגדול, באקווריום מזכוכית, יכולנו למצוא את המבשלה המשפחתית מאיבירוביץ' בהרכב מלא- נושמים ושוחים בסוגים רבים של בירות, מבקבוקים ומחביות (אני מקווה שאני לא טועה כשאני אומר שהם הציגו שם הכי הרבה סוגים).
אני נהנתי שם מאוד משני דברים- מהאימפיריאל IPA (ואני מנצל את הבמה הזו, ברשותכם, כדי לחזור ולבקש לשריין בקבוקים מהבישול הבא); ומהפרצוף ההמום של אחד האורחים כששאל מה מוזגים, וקיבל שטיפה של שליטה ומידע מהמוזגת הלא שגרתית- שחר, הבת הקטנה.
לידם, בשקט בשקט, מזגו את הבירה של 'שינקין'- פאב חדש יחסית באיזור התעשייה ברעננה, שמבשל את הבירה של עצמו במבשלת העם (אחלה APA אגב. נספר יותר כשנבוא סוף סוף לסקר את הפאב).

במתחם הגדול יותר מצאנו את התותחים הגדולים- של החבר'ה הקטנים (ראש לשועלים וכל זה?): מבשלת שריגים עם הליין המלא- סדרת רונן האמריקאית הנועזת, וסדרת עמק האלה האירופאית השקטה.
מבשלת שפירא, בנוכחות האחים החייכנים ויוחאי קודלר הברומאסטר- עם כל הבירות שמלוות כמעט כל אירוע תרבות בירושלים (בשבילם צריך קטגוריה חדשה בתחרויות- מבשלת הבוטיק המספנסרת ביותר).
ממש מולם יכולנו לטעום את המבשלות הביתיות הקטנות:
מבשלת הבשורה, עם השלוש הרגילות (המרה הרגישה לי יותר מתוקה הפעם. אולי אחרי האימפריאל IPA, אולי אחרי שינוי…);
– גילה BEER, עם בלגית ו-IPA (שהייתה עם איזה שמץ מפתיע של חמצמצות, שאני עדיין לא יודע אם הפתיע אותי לטובה או לרעה);

צילום: Sergey Zlomorda Drushchits
צילום: Sergey Zlomorda Drushchits

– מבשלת ג'ויה (שעוד לא הזדמן לי להתעמק בהם, אבל אני מת על ציור הסבתא. אחלה מחווה).
מבשלת טאקוואנביר, עם מתכון חדש ל-MEAD– בתוספת קינמון. נותן תחושה של סיידר עם דבש.
– מבשלת רונסטאר, שזכורה לי מלונגשוט 2012.
– מבשלת ללה, תמיד בפסטיבלים עם חיוך, ובירות טובות.
בחלל הנוסף, והשקט יותר, מצאנו את
מבשלת מידן, עם בירת הכוסמת ללא גלוטן, במתכון מחודש (אם אראה הבדל משמעותי- אוסיף דיווח לכתבה. מבטיח).
– מבשלת הצבי, שפרט לעיצוב המתריס ב"גאראג'יותו" אני עוד לא יכול לומר עליהם הרבה. אבל בהזדמנות.

לסיום אני יכול לומר בשמחה שהיה אירועי רווי עניין, שהניב כתבה רווית מילים (וכל הכבוד למי שהגיע לסופה).
מצפה כבר בקוצר רוח לאירוע הבא (לונגשוט, לא?).

מאחל לכם ולכן שבוע טוב,
ואיך לא- לרוויה.

יוחאי.


לתמונות נוספות מהאירוע כנסו לאלבום בפייסבוק של ריטה, ולאלבום בפייסבוק של סרגיי.