Brewer's Choice – Rye Saison - בחירה קלה

בסמוך לכתיבת הסיקור הזה, יצא פרק חדש של "איך פגשתי את אמא", ובו קיימת פרודיה של סצנת בחירת הגביע הקדוש באינדיאנה ג'ונס:

מפה לשם , אני מקבל את המשימה של סיקור בירה שנקראית Brewer's Choice, סוג של צדק פואטי.

הבירה היא, בקצרה, בירה בסגנון סייזון, בעלת 6 אחוזי אלכוהול, המביאה לבמה את כשרון הבישול של שני הוגיה, אריאל דרוק, ודרור ספיר- שניים מהמבשלים במבשלת העם, שכנראה דואגים במו ידיהם ללא מעט מהבירות הישראליות שמסוקרות פה באתר.

למרות שהבירה יצאה תחת מותג הדובים (מותג הבית, אפשר לומר, של מבשלת העם), אני מציע לכם לא לצפות לארומות וטעמים כשותיים דומיננטים, לפחות לא הפעם.

הבירה נמזגת עם ראש קצף דליל שנעלם תוך שניות ספורות, ומשאיר אחריו בועות מיקרוסקופיות הצמודות אחת לשניה, ואם מתאמצים… אפשר לראות את ההקבלה לענני סתיו בשמיים.
צבע הבירה כתמתם-צהבהב עכור, יפה.

הארומה המתפשטת תוך כדי המזיגה מזכירה קצת לחם רטוב ומעט אסתרים פירותיים, וביחד עם זאת יש ברקע איזשהי ארומה "חריפה" שקשה להסביר.

התחושה נשארת גם לאחר הלגימה הראשונה, איזשהי חריפות, ספק פלפלית ברקע המשתלבת עם טעמים עדינים יותר, שנעים לכיוון הלימוני-הדרי.
בסה"כ שילוב מעניין מאוד, ואחד שכבר פגשתי בסייזונים רבים של מבשלים ביתיים.

כל זה משתלב בצורה מעולה עם גיזוז מעקצץ בלשון שרק מעצים את התחושה הפלפלית הזו בפה.
שלבו את זה עם החמימות האלכוהולית הנעימה בגרון- ויש לכם בירה שנורא כיף לשתות לאט לאט, בטמפרטורה יחסית חמה (אני הוצאתי מהמקרר, נתתי 2-3 שלוקים, נתתי לה להתחמם כמה דקות ואז חזרתי אליה).
היא בהחלט בירה עם המון מורכבויות, לא בדיוק בירה לשבת עם החבר'ה מול משחק של מכבי (אפילו אם משחקים נגד קבוצה צרפתית).

ככל שהבירה מתחממת, כך האלכוהול בה ניהיה יותר ויותר ניכר, ובאיזשהו שלב נראה שנוצר איזון בין חריפות הפלפלים וחריפות האלכוהול.
אני אישית נהנתי מהמשחק הזה, יש כאלו שזה עלול להיות עבורם יותר מדי.

בסופו של דבר, זו בירה שנהנתי לשתות, אפילו אם היא לקחה קצת יותר זמן להערכה, ואני בהחלט מצפה להמשך הרפתקאות המבשלים של מבשלת העם.

אני מוכרח לציין שלא הרגשתי את אפקט השיפון, אז אם מישהו יוכל להאיר את עיניי בהקשר למה השיפון תרם בבירה, אני אשמח.

תגובת הדובים לתהייתי:

"לגבי השיפון – תפקידו לתת בעיקר גוף. שמרי הסייזון הם שמרים חזקים ש״מייבשים״ את הבירה (FG יורד לאיזור ה-1.003-1.005) וכדי שהיא לא תהיה מיימית וחסרת גוף מידי, בחרו המבשלים להוסיף שיפון."

תודה לדובים!

לסיכום:
גוף -2.5- איפשהו בין קליל למכביד, באמת תלוי בטמפרטורה, ככל שהתקדמתי בשתיה כך הרגשתי שהיא מכבידה עלי.
גיזוז- 4- אלפי בועות נוצרות על הלשון בעת הלגימה, גיזוז מעקצץ, אני נהנתי.
כמות אלכוהול מורגשת – 3- תלוי בטמפרטורה , אבל מורגשת בהחלט.
כשותיות-1- כנראה ציון הכשותיות הכי נמוך שניתן אי פעם לבירת "דובים"
ציון כללי -3.5- נהנתי לחלוטין מהבירה הזו, היא עשויה היטב, והייתי שותה ואותה שוב, הפעם חמימה יותר. שאפו.

You have chosen wisely

ניצן.