"היי היי, כל העניין, הוא לשתות משהו קר בלב מדבר"
אמנם נדמה שרוב מבשלות הבוטיק הישראליות ממוקמות באיזור המרכז והצפון, אך נראה שבתקופה האחרונה מצטרפות למבשלות הדרומיות שחקניות חדשות.
סיפרתי לכם כבר על קול מג'הול של מבשלת בירצינות המגיעה מסמר (עוד ממנה בעתיד), וכעת ניתן להשיג בשוק שלוש בירות חדשות- הפעם של מבשלת בירה ערבה.
מבשלת בירה ערבה הינה (נכון לעת הקלדת שורות אלה) המבשלה הצעירה בישראל.
המבשלה ממוקמת ביישוב צוקים אשר בערבה התיכונה, ומספקת, בבישולים קטנים בנפח 200 ליטר, בירה טריה לתושבי האיזור. למי שלא תושב האיזור- שזה הרוב- ניתן להשיג את הבירות גם בבירמרקט בנמל יפו.
המבשלה הוקמה, ומתופעלת, על ידי אוהד והדס כץ, כאשר מאחוריהם נסיון של שבע שנים בבישול בירה ביתית. עוד על המבשלה- בעמוד המבשלה בתחתית הכתבה.
כמובן שרכשתי את שלושת הבירות בביקור התקופתי שלי בבירמרקט, והראשונה להיטעם היתה קצרה ענבר.
"קָצְרָה"- מקפידים להסביר במבשלה- הינו אחד הנחלים בערבה אשר בו עברה דרך הבשמים הנבטית.
קצרה ענבר הינה בירה בסגנון אמבר אייל.
סגנון קלאסי, אפשר לומר, למבשלת בוטיק בתחילת דרכה, או יותר נכון- למבשל ביתי בתחילת דרכו. הקבלה זו לבישול ביתי היא משהו שמלווה את הבירה הזו מסגנונה ושמה, ולאורך כל חווית השתייה.
הבירה נמזגת בגוון חום עצי כהה מאוד, ובכלל לא ענברי. לפחות עד שמצמידים אליה מנורה, כמו בחקירה.
ראש הקצף בינוני ואוורירי למדי, ובאופן כללי נשאר יציב במהלך השתיה. הגוון שלא בדיוק סגור על עצמו, יחד עם העכירות ומשקע השמרים הגדול בתחתית הבקבוק- נותנים כולם את ההרגשה המוכרת שאני מוזג לעצמי בירה ביתית. אמנם בזכות התווית מקבלים תחושה של בירה ביתית מושקעת, אבל עדיין ביתית.
התחושה ממשיכה גם בחווית השתיה.
במבשלה מספרים שקצרה ענבר היא בירה "מתקתקה ופירותית", ושוכחים להדגיש את ארומות הכשות המלוות אותה.
כיאה לבירה המבושלת בסמוך לדרך הבשמים הנבטית, קצרה ענבר היא בירה בעלות ארומות כשות אמריקאית, טרופיות ונעימות, שתמיד מושכות את האף ומגרות את החך. לא מדובר על איזו פצצת ניחוחות סופר כשותית, אלא על ארומות פירותיות נעימות שנותנות תחושה של רעננות וטריות למשקה.
גם בגזרת הטעם הבירה מרגישה כמו בישול ביתי, מוצלח אמנם.
האיזון בין המתיקות והמרירות הוא טוב, הטעם הלתתי- לחמי מלווה גם בטעם שמרי מעט בולט מדי, ומשחק מסירות עם טעמי הכשות המרירים- הדריים.
בסוף הלגימה נשאר מעין סיכום של כלל הטעמים בפה, עם מעט יובש ותחושה אלכוהולית קלה.
באופן כללי אני יכול לומר שאף על פי שהבירה לא מרגישה כמו בירת בוטיק מסחרית ואחידה, היא מספקת חוויה נעימה, ונותנת תחושה "ארטיזנלית" ומקומית.
אני סקרן כעת לדעת איך יהיו שתי הבירות הנוספות של המבשלה- "קָצְרָה כהה" ן"קָצְרָה בלונד", ואפילו יותר מזה- סקרן לדעת האם המבשלה ערוכה להוציא באופן סדיר מוצר אחיד, שישמר את החוויה שהיא יודעת להעניק.
גוף: 2.5. בינוני ונעים.
גיזוז: 2.5 לא חזק מדי, לא חלש מדי.
כמות אלכוהול מורגשת: 2. אמנם 4.6%, אבל כן ניתן להרגיש מעט חמימות אלכוהולית.
כשותיות: 3. גם בארומה, גם בטעם. מוגשת טוב.
ציון כללי: 3. חביבה ביותר.
לרוויה,
יוחאי